#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנודר מיורדי הים מהו ביושבי יבשה?<br>ומיושבי יבשה מהו ביורדי הים?<br>ומה הכוונה בהא דמפרש במתני' ולא באלו ההולכים מעכו ליפו? (2)<br>וכמי הלכה?	"מותר ביושבי יבשה שאינם בכלל יורדי ים.<br>אסור מיורדי הים שהם בכלל יושבי יבשה.<br>איכא מ""ד דקאי ארישא דמותר אף באלו היורדים מעכו ליפו.<br>ואיכא מ""ד דקאי אסיפא, דהאיסור ביורדי הים הוא גם באלו היורדים לגמרי.<br>והלכה כמ""ד דלחומרא."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנודר מיורדי הים, האם נאסר בהולכים מעכו ליפו?<br>והאם נאסר בכל מי שהלך פעם אחת?<br>והאם אזלינן בתר שעת אמירת הנדר או החלות?<br>ומה הדין ביורד ע""מ לטייל?"	"פלוגתא דאמוראי, ופסק הר""ן להחמיר.<br>ולא נאסר בהילוך פעם אחת, אלא במי שדרכו בכך תדיר, או שהיה בים בשעת נדרו.<br>והירושלמי דן אי אזלינן בתר הנדר או החלות, ותלי לה במח' ר""ע ור' ישמעאל לגבי הפרה אי מקרי קודמים. וקי""ל כר""ע דאזלינן בתר שעת הנדר לחומרא. <font size=""3"">[וכתב הר""ן דלירושלמי לכאורה ה""ה לקולא, אך להלן יבאר דאינו כן].</font><br>ובנודר ע""מ לטייל הוא ספק בירושלמי ולחומרא."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנודר מרואי החמה מהו בסומין?<br>ומדוע?<br>וא""כ מה בא לאפוקי?"	"אסור בסומין, דכוונתו אלו שהחמה רואה אותם, דאל""כ היה לו לומר מן הרואים.<br>ואתא לאפוקי דגים ועוברים."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אפשר ללמוד דהאומר לאחר ל' יהיה עולה יהני מהא דמהני קידושי כסף לאחר ל'?<br>ומה החידוש למסקנא דגמ' ומה הטעם?<br>ומה הדין באומר סלע זו לצדקה? (דעת הרשב""א)."	"אפשר ללמוד, דאף ששם שיעבוד המעות קיים, מ""מ בהקדש אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. וזה ידענו גם לס""ד.<br>ואמרו דקמ""ל טפי, דאף אינו חוזר בו, ואף דבאשה היא יכולה לחזור, דשאני הכא דהו""ל כמסירתו להדיוט בצירוף אמירת מעכשיו.<br>יש שלמדו מכאן דגם סלע לעניים שנקנה באמירה מהני לאחר ל' ולא מצי הדר ביה. והרשב""א הסתפק די""ל דדחייה זו לא נאמרה אלא אליבא דבר פדא דלא פקעה קדושה בכדי, ואי לא קי""ל כדבריו אפשר דאין דין זה נכון."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבר פדא דהנטיעות שבות ומתקדשות אחר הפדיון, האם הוא דומה לספיקו דר' אושעיא בנותן ב' פרוטות לאשה ומקדשה מיד וגם לאחר שיגרשנה?<br>והאם יש לפשוט את ספיקו מההיא דכתובות דשדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תקדש?	"כל מה דמהני בפדיון הוא בפדה בעצמו, אבל בפדאוהו אחרים דיצא לרשות אחרת ל""מ.<br>ואשה דמיא קצת לפדאוהו אחרים, דאין האשה מקנה לו את עצמה, אלא בעינן מכי יקח שהאיש יקחנה. והו""ל האשה גופה רשות אחרת. אך מ""מ כיון שגם האשה מכנסת עצמה קצת גם דמי קצת לפדה בעצמו, ובזה הסתפק ר' אושעיא, למאי דמי טפי.<br>לרשב""א והרמב""ם יש לפשוט מההיא דכתובות דמהני. ובגמ' לא פשטו לפי שאי""ז משנה או ברייתא.<br>אבל הר""ן כתב דלא דמי להתם, דשם הוא יכול להקדיש מיד, אבל כאן הקדושה השנייה אינה בידו להחילה, אלא רק את הקידושין הראשונים, והם קידושין אחרים."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנודר משחורי הראש, מה דינו בבעלי שיבה ובקרחין ומדוע?<br>ומה בא דיבורו לאפוקי ומדוע?	"אסור. דאין דעתו אלא לאנשים, דאל""כ הו""ל למימר מבעלי שער. וכי היכי דלגבי קרחים בעלי שער לאו דווקא, ה""נ לגבי בעלי שיבה.<br>וכוונתו לאפוקי נשים וקטנים, דשחורי הראש משמע שאי אפשר לתארם לא במכוסי הראש ולא במגולי, אלא פעמים כך ופעמים כך. [ובד""כ ראשם שחור]. לאפוקי נשים דלעולם מיכסו, ולאפוקי קטנים דלעולם מיגלו."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין הנודר מן הילודים?<br>והנודר מן הנולדים?<br>ומ""ט דרבנן? ולאפוקי מאי?"	"ילודים - ודאי נאסר רק מאלו שכבר נולדו, דכ""ה לשון בני אדם.<br>נולדים - לר""מ נאסר רק באלו שעדיין לא נולדו, דלדידיה כ""ה לשון בנ""א.<br>ולחכמים נאסרו בכל, דבלשון בנ""א הכל בכלל נולדים. וכוונתו לאפוקי רק אלו שאינם בני לידה, כעופות ודגים."	נדרים דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מצינו בפסוק דנולדים הוא לשון שכבר נולדו?<br>ושעדיין לא נולדו?<br>ובילודים?<br>ואיך א""ש מתני' דבילודים לכו""ע לא אסר עצמו אלא באלו שכבר נולדו? וכן לר""מ בנולדים רק באלו שעדיין לא נולדו?"	שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים.<br>הנה בן נולד לבן דוד יאשיהו שמו.<br>כל העם הילודים במדבר.<br>כל הבן הילוד.<br>קרא משמע הכי ומשמע הכי, ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם.	נדרים דף ל		
